מקור תלמוד ירושלמי כתובות ב׳:ה׳
5 משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.
6 הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי כול׳. תַּנֵּי. אִם מִשֶּׁנִּישֵּׂאת בָּאוֹ עֵדִים הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא. רַב חוּנָא וְרִבִּי חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. לֹא סוֹף דָּבָר מִשֶּׁנִּישֵּׂאת אֶלָּא אֲפִילוּ הִתִּירוּהָ בֵית דִּין לְהִינָּשֵׂא. כְּהָדָא. חָדָא אִיתְּתָא אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה לֵיהּ. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי. וְהִתִּירוּהָ. מִן דְּנַפְקָת אָמְרִין לֵיהּ. רִבִּי. הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּלוֹד. אָמַר. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ עֵדֶיהָ בִקסוסנון תַּמְתִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. תְּרֵין עוֹבְדִין הֲווֹן. אֶחָד אָמְרִין לֵיהּ. הֲרֵי עֵדֶיהָ בְּלוֹד. וְאֶחָד אָמַר לוֹ. הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּקַסָרִין. וְכֵן הֲוָה. אֲמַר לוֹן. כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי. אֲפִילוּ עֵדֶיהָ בִקסוסנון תַּמְתִּין.
7 רִבִּי יוּדָן בְּעָא. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ. לֹא נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. מַכְחִישִׁין הֵן אוֹתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. אָמְרָה. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבָאוּ וְאָמְרוּ. נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ. לֹא נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. בְּהַכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אָנוּ כְּחַיִין מִפִּיהָ.
8 הַיּוֹם אָמְרָה. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי. וּלְמָחָר אָמְרָה. גְּרוּשָׁה אֲנִי. אָמְרִינָן לָהּ. אֶתְמוֹל אָמְרָת אָכֵין וְיוֹם דֵּין אָכֵין. אָמְרָה לוֹן. מִפְּנֵי כַּת שֶׁלְּפְרִיצִים שֶׁהָיוּ בָאִין לְהִזְדַּוֵוג לִי. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כְּהָדָא. שְׁמוּאֵל בְּעָא אִיזְדְּקוּקֵי לְאִיתְּתֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ. טְמֵיאָה אֲנִי. לְמָחָר אָמְרָה לֵיהּ. טְהוֹרָה אֲנִי. אֲמַר לָהּ. אֶתְמוֹל אָמְרָת טְמֵיאָה וְיוֹמָא דֵין טְהוֹרָה. אָמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוָוה בְחֵיילִי הַיי שַׁעֲתָא. אָתָא שָׁאַל לְרַב. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות ב׳:ה׳
5 אמר לה אתמול אמרת טמאה שמירון טהורה. — כ"ה הנוסח בדפוס וויניציא וכן העתיקו הראשונים התרומה סימן צ"א או"ז ח"א סימן שמ"ו ור"מ בוטריל בפירוש ספר יצירה פ"ה מ"א וכן העתיק במעריך ערך שמר וכתב סימורא בלשון יונית "היום", וע' בבלי כ"ב ב' תוד"ה ואפילו; ובר"נ שם ובאשכול ח"א סימן ל"ח הנוסח "יומא דין" ונראה שהוא תיקון סופרים שלא ידעו ביאור המלה הזרה "שמירון", ולא טוב עשו הק"ע והפ"מ בהוצאת ירושלמי שלהם שהשמיטו את הנוסח הישן לגמרי.